חיזוי עצמי

לפני שמציגים תוכן חדש, התלמידות שולפות ידע שכבר יש להן ורלוונטי לנושא. במהלך ההקניה הן משתמשות בו כדי לחבר אליו את המידע החדש, להרחיב אותו או לתקן הבנה קודמת.

אל תשאלי באופן כללי „מה אתן יודעות על הנושא?”. כווני לידע שבאמת יהיה כלי להבנת החומר החדש: „מה אנחנו כבר יודעות על ___ שיכול לעזור לנו להבין את ___?”
לדוגמה
לפני לימוד מצוות משלוח מנות, חוזרים בקצרה למה שכבר ידוע על משמעות המושג „מנה” או על מטרות מצוות הפורים, ואז משתמשים בידע הזה כדי לבחון את פרטי המצווה החדשים.

מכאן לשיעור שלך:
עכשיו לשיעור שלך
איזה ידע שכבר יש לתלמידות יכול לעזור להן להבין את החומר החדש?
איזו שאלה ממוקדת תגרום להן לשלוף דווקא אותו?
איזה חלק מהחומר החדש מתחבר ישירות לידע הזה?
מה החומר החדש מוסיף, משנה או מדייק?
איך תגרמי לתלמידות לזהות בעצמן את הקשר בין הישן לחדש?

נוסף בהצלחה

מעבר לעגלה