חשיבה חזותית

התלמידות מנסות לייצג רעיון או מושג חדש באמצעות ציור, סמל או דימוי. במהלך הלמידה הן חוזרות לייצוג, מוסיפות ומשנות אותו בהתאם למה שהבינו – וכך הופכות רעיון מופשט למשהו שאפשר לראות ולהסביר.

המטרה אינה לצייר יפה. בקשי מכל תלמידה להסביר מה בציור מייצג את הרעיון ולמה. אם אי אפשר להסביר את הקשר לתוכן – הציור נשאר פעילות יצירתית ולא הופך לכלי ללמידה. למשל, בשיעור על ערבות הדדית.
המורה לא פותחת בהגדרה של המושג, אלא אומרת:
„אם הייתן צריכות לצייר ערבות הדדית בלי לכתוב אף מילה – מה הייתן מציירות?”
יכולים לעלות ציורים שונים: שרשרת שבה כל חוליה מחזיקה את הבאה, מטרייה גדולה שמכסה כמה אנשים, ידיים שמחזיקות זו את זו, רשת שבה כל החוטים מחוברים.
אחרי כמה ציורים שואלים:
„מה בציור שלכן מבטא ערבות?”
„האם מספיק שאדם אחד עוזר לאחר, או שיש כאן משהו מעבר לזה?”
עכשיו לומדים את המקור/התוכן החדש. בעקבות הלמידה חוזרים לציורים ושואלים:
„האם הייתן משנות עכשיו משהו בציור?”
למשל, תלמידה שציירה יד אחת שנותנת לאחרת יכולה להוסיף מעגל של ידיים, כי בעקבות הלמידה הבינה שערבות אינה רק מעשה חסד חד־פעמי אלא תפיסה של קשר ואחריות בין חברי הקבוצה.
ואז הציור באמת משתתף בהקניה:
ייצוג ראשוני → למידה → שינוי הייצוג → ניסוח ההבנה.

מכאן לשיעור שלך:
איזה מושג או רעיון בחומר שלך קשה להסביר רק במילים?
איזו הנחיה לציור, סמל או דימוי תתני לתלמידות?
מה הן כבר צריכות לדעת כדי להתחיל לייצג אותו?
איזה חלק מהחומר החדש יגרום להן להוסיף או לשנות משהו בציור?
מה תבקשי מהן להסביר על הבחירות שעשו בייצוג?
איך תשתמשי בציורים כדי לנסח יחד את ההבנה החדשה?

נוסף בהצלחה

מעבר לעגלה