טעויות מכוונות

מציגים לתלמידות נתון, כמות או חישוב שנראים אפשריים במבט ראשון, ומבקשים מהן לעצור ולבדוק: האם זה באמת יכול להיות? התלמידות משתמשות במה שהן יודעות על הנושא כדי לזהות בעיה, לאמוד ולנמק..

אל תבחרי טעות מגוחכת מדי כמו „5,000 איש בחדר קטן”, כי אז אין כמעט חשיבה. הנתון צריך להיות מספיק סביר כדי לגרום להתלבט, אבל כזה שאפשר לגלות בו בעיה באמצעות הידע שנלמד.

מכאן לשיעור שלך:
איזה נתון או חישוב בחומר שלך דורש שיקול דעת ולא רק חישוב?

איזו תשובה שגויה אבל סבירה תוכלי להציג?

מה התלמידות צריכות לדעת כדי לחשוד שמשהו אינו מסתדר?

איך הן יוכלו לבדוק את עצמן – באמצעות אומדן, השוואה או חישוב?

מה תבקשי מהן להסביר: „איך ידעת שזה לא הגיוני?”

נוסף בהצלחה

מעבר לעגלה