עמדי במקום

מגדירים מראש אזורים בכיתה המייצגים תשובות שונות. מקריאים משפט, שאלה או מצב הקשורים לנושא, וכל תלמידה עוברת למקום שמייצג את הבחירה שלה. אחרי שנוצרות הקבוצות, נותנים להן כחצי דקה לדבר ביניהן: למה בחרנו דווקא כאן? כל קבוצה משתפת במילה או במשפט אחד שמייצגים את הנימוק שלה. משם עוברים לתוכן השיעור. אפשר לגוון עם "הרוח נושבת על כל מי ש...", כאשר ההיגדים עצמם קשורים לתוכן שרוצים להציף.

אל תשתמשי בשאלות שהתשובה עליהן ברורה מראש. בחרי משפטים שיכולים ליצור פיזור אמיתי בכיתה. הימנעי משאלות אישיות או כאלה שעלולות לחשוף תלמידה. ובעיקר — אל תעצרי בתנועה: הבחירה במקום היא רק השלב הראשון; הנימוק הוא שמייצר את הלמידה.

מכאן לשיעור שלך:
איזו עמדה, תפיסה או בחירה תרצי לחשוף?

אילו מקומות בכיתה ייצגו את האפשרויות השונות?

איזה משפט או שאלה תקריאי?

מה תשאלי אחרי שהן בחרו מקום?

נוסף בהצלחה

מעבר לעגלה