סיעור מוחות חדש

מביאים שאלה רחבה ואוספים מהתלמידות רעיונות ראשוניים. במהלך הלמידה חוזרים לרעיונות, ממיינים, מחברים, מוסיפים ומדייקים אותם בעזרת החומר החדש – עד שנוצרת מהם הבנה מסודרת.

דוגמה – כיבוד הורים
פותחים בשאלה: „מה לדעתכן פירוש לכבד הורים?”
התלמידות מעלות רעיונות כמו: לעזור בבית, לדבר בכבוד, להקשיב, לעשות מה שמבקשים, לומר תודה ולפנות מקום.
לאחר מכן לומדים את המקורות וחוזרים לרעיונות שעלו. ממיינים אותם, מדייקים אותם, מוסיפים דברים שהתגלו בלמידה ומבחינים, למשל, בין כבוד למורא.
בסיום שואלים:
„איך היינו מגדירות עכשיו כיבוד הורים לעומת מה שחשבנו בתחילת השיעור?”
כך סיעור המוחות אינו רק פתיחה – הרעיונות של התלמידות הופכים לחומר שממנו נבנית ההבנה החדשה.

מכאן לשיעור שלך:
איזו שאלה פתוחה תאפשר לתלמידות להעלות רעיונות ראשוניים על הנושא?
אילו תשובות או כיוונים את משערת שיעלו?
איזה חומר חדש תציגי כדי להרחיב או לדייק את הרעיונות?
איך תוכלו למיין או לקבץ את הרעיונות בעקבות הלמידה?
אילו רעיונות חדשים עשויים להתווסף?
מה תבקשי מהתלמידות לנסח בסוף שלא יכלו לנסח בתחילת הפעילות?

נוסף בהצלחה

מעבר לעגלה