שיר – לחוות את השיר
כדי שזה יעבוד תני מקום להתרשמויות שונות, אך החזירי את השיח אל השיר ושאלי אילו מילים או אמצעים עוררו אותן. אין לחייב חשיפה אישית; אפשר להגיב באמצעות צבע, תמונה, כותרת, כתיבה או הקראה. ודאי שהביטוי האישי נובע מן השיר ולא מחליף את לימודו.
כללי – פעימות
כדי שזה יעבוד חלקי את התוכן ליחידות הגיוניות וקצרות, ובחרי לאחר כל יחידה מה התלמידות צריכות לעשות: לשלוף, להסביר, להשוות, לארגן, לנמק או ליישם. אין צורך לשלב גם חזרה וגם עיבוד אחרי כל הקניה; בחרי את הפעולה המתאימה למטרת אותו שלב.
כללי – מודל השילוש
כדי שזה יעבוד ודאי שלכל חלק יש תפקיד ברור ושהשלושה יוצרים התקדמות ולא חוזרים על אותו רעיון. הגדירי בכל חלק לא רק מה תלמדי, אלא גם מה התלמידות יעשו עם התוכן. בסיום חזרי למטרה ובדקי מה הובן.
כללי – נתיב
כדי שזה יעבוד בחרי את הנתיב לפי מטרת השיעור, ולא רק לפי הפעילות שנראית מעניינת. אם משתמשים בכמה נתיבים, ודאי שכולם עוסקים באותו תוכן, מכוונים לאותה מטרה ודומים בזמן וברמת הקושי. בסיום חשוב לחבר בין התוצרים ולא להשאיר אותם כמשימות נפרדות
כללי – הבסיסי
כדי שזה יעבוד ודאי שלכל שלב יש תפקיד ברור ושהחלקים מחוברים לאותה מטרה. בגוף השיעור אל תשאירי את התלמידות רק בהקשבה, אלא שלבי פעולה של עיבוד, תרגול או יישום. בסיום בחרי דרך המתאימה לשיעור: סגירת מעגל, סיכום, רפלקציה או בדיקת הבנה.
תרגול מיומנות –
כדי שזה יעבוד בהדגמה אל תראי רק מה עושים, אלא הסבירי כיצד את מחליטה ומה דורש תשומת לב. בתרגול המשותף שאלי שאלות במקום לבצע הכול עבור התלמידות. עברי לתרגול עצמאי רק לאחר שהשלבים ברורים, ותני משוב ממוקד שמאפשר ניסיון נוסף ותיקון.
דיון ושיח – קלפים ושאלות
כדי שזה יעבוד בחרי קלפים שמאפשרים מגוון פרשנויות אך קשורים לנושא. אל תישארי בשלב האסוציאציות; השתמשי בבחירות כפתח לשאלות וללמידה. אין לחייב חשיפה אישית, וחשוב להבחין בין דעה, חוויה ומידע המבוסס על חומר הלימוד.
דיון ושיח – דילמה או אתגר
כדי שזה יעבוד נסחי את האתגר בצורה ממוקדת ואל תציגי מראש את ההסבר שלך. הבחיני בין עובדות, הנחות ופרשנויות, ובקשי בסיס לטענות שעולות. שאלת „למה?” צריכה להעמיק את הבירור ולא להפוך לחקירה אישית או להאשמה.
דיון ושיח – בעד ונגד
כדי שזה יעבוד בחרי שאלה שיש בה מקום אמיתי לשתי עמדות ושאינה עומדת בניגוד לעקרונות מוסכמים. דרשי נימוקים וראיות ולא רק הבעת עמדה. הגדירי זמני דיבור וכללי תגובה, והבהירי שמטרת הדיון היא להבין ולבחון טיעונים ולא לנצח את הצד האחר.
חזרת ביניים – תקני אותי
בחרו טעות הגיונית שתלמידות באמת עלולות לטעות בה, ולא טעות בולטת או משעשעת מדי. אל תסתפקו בזיהוי הטעות – בקשו להסביר מדוע היא שגויה ולתקן אותה. אפשר להתחיל בטעות אחת ברורה ובהמשך לעבור למשפטים שבהם הטעות עדינה יותר.